יעוץ מס - מידע מקצועי - מידע מקצועי כללי
נכתב על ידי  עו"ד ירון אלי - ירון אלי עו"ד ויועץ מס מוסמך

"הטרדה מינית" מוגדרת בסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח - 1998 (להלן : "החוק"), בין היתר, כמעשים שיש בהם אופי מיני המתייחסים לאדם ביחס למינו או למיניותו. "הטרדה מינית" מוגדרת בצורה עמומה וסבוכה המשאירה נדבך גדול לפרשנות. השופט זמיר, בפסק דין זוהר בן אשר , עמד על עמימותה של ההגדרה ועל האבסטרקטיות שבה, תוך ניסיון לתחום את גבולותיה. להלן קטע מדבריו: "הטרדה מינית היא תופעה חברתית מורכבת. יש לה ביטויים רבים מספור. היא עשויה להתבטא, בקצה אחד של התופעה, בדיבורים בלבד. לעתים הדיבורים נושאים אופי של חיזור מצד אדם אחד אחרי אדם אחר, כשהם משולבים במחמאות, ואפשר שהמחזר אף אינו מודע לכך שיש בדיבורים אלה כדי להטריד את המחוזר. לעתים הדיבורים נושאים אופי של בקשות או הצעות על רקע מיני, והם עשויים להתדרדר עד כדי לחץ ואיומים על רקע זה, כגון, איומים בפיטורין מן העבודה. ההטרדה המינית עשויה גם להתבטא, בקצה השני של התופעה, בפגיעה גופנית. לעתים הפגיעה נושאת אופי של מגעים מקריים כביכול, או אופי של ליטוף שאמור להיות נעים, אך אפשר שהיא תגיע כדי עבירה פלילית, למשל, מעשה מגונה או אף אונס".

סעיף 6 לחוק קובע כי הטרדה מינית והתנכלות הן עוולות אזרחיות אשר חלות עליהן, בין היתר, הוראות פקודת הנזיקין. חוק זה מסמיך את בית המשפט לפסוק פיצויים על נזק לא ממוני, גם ללא הוכחת נזק, בשל הטרדה מינית או בשל התנכלות פיצוי כספי (מתעדכן) שלא יעלה על סך 50,000 ש"ח. להלן לשון הסעיף:
6. הטרדה מינית והתנכלות - עוולות אזרחיות.
(א) הטרדה מינית והתנכלות הן עוולות אזרחיות, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] 7, יחולו עליהן בכפוף להוראות חוק זה.
(ב) בית המשפט רשאי לפסוק בשל הטרדה מינית או בשל התנכלות פיצוי שלא יעלה על סך 50,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק; "
מן המפורסמות הוא כי דיני המס הולכים אחר הדין הכללי . השופט מצא מוסיף כי אף "מושגיהם של דיני המס עשויים לרוב להתפרש בלא להחטיא את מטרתם ואת תכליתם באורח אחיד וזהה לפירושם של אותם מושגים בתחום המשפט הפרטי". ואכן, העיקרון הבסיסי והמנחה בייעודם של פיצויי נזיקין הנו "השבת המצב לקדמותו" של הניזוק (restitutio in integrum). בהתאם לכלל האמור, פיצויים בגין הטרדה מינית נועדו להביא את הנפגע, עד כמה שניתן, למצבו טרם קרות האירוע (ההטרדה המינית).

לעניין זה יפים דבריה של השופטת דורנר בפס"ד הדר לב אשר קובעת בעניין זה כי: "כידוע, העיקרון המרכזי העומד בבסיסם של הפיצויים הנזיקיים הנו עקרון השבת המצב לקדמותו. לכאורה, אמורים דיני המס להיות עקיבים לעיקרון זה, כך שהתוצאה הכוללת מבחינתו של הניזוק - היינו לאחר מיסוי הפיצויים (או הפטור ממס עליהם) - תהיה השבת מצבו לקדמותו." עוד נוסיף כי משימת פסיקת גובה הפיצויים והיקפם בגין הנזק הנגרם בשל ההטרדה המינית אינה קלה כלל ועיקר, בייחוד לאור הקושי בכימות הנזק תוך התחשבות בהיקף הכאב והסבל של הניזוק.  למרות האמור, בל לנו לשכוח כי לצד פיצויי הנזיקין קיימים גם פיצויים מסוג "פיצויים עונשיים" (punitive damages) אשר נועדו להעניש את המזיק מחד ולהרתיע את המזיקים הבאים מאידך. בתי המשפט בישראל החלו לחייב מזיקים שונים בפיצויים עונשיים; בפס"ד עיזבון המנוח מיכאל אטינגר נאמר בהקשר זה כי פיצויים עונשיים "אינם נשענים על בסיס 'מרפא' או 'מתקן', הרציונל מאחוריהם הוא עונשי והרתעתי".

אהרון ברק כותב בעניין פיצויים עונשיים כי: "פיצויים שעל המזיק לשלם לניזוק בסכום שאינו משקף הערכה של הנזק שגרם המזיק לניזוק על ידי עוולה, אלא בא להעניש את המזיק על התנהגותו המזיקה ובכך לבטא סלידה ממנה". זאת ועוד, לצד הפיצויים האזרחיים והעונשיים, ישנם גם פיצויים מוגברים (aggravated damage) אשר להבדיל מהפיצויים העונשיים, נועדים הם לתת ביטוי גם להתנהגותו הפסולה של המזיק. בפס"ד הדר לב נקבע כי פיצויים מוגברים נועדו לתת ביטוי ל " הערכה הכנה של הנזק שנגרם, כאשר נזק זה הוגבר על ידי התנהגותו הבלתי ראויה של המזיק". כלומר, במקרים בהם האירוע הנזיקי מלווה באקט פסול של המזיק, יטו בתי המשפט להטיל פיצויים מוגברים על המזיק. הטרדה מינית, נמנית לדידנו על אותם מקרים בהם ראוי להטיל פיצויים מוגברים על המזיק.

מן המפורסמות הוא כי דין הפיצוי כדין הפרצה שבא למלא. בפס"ד ש.ל. גורדון קבע בית המשפט העליון את מבחן המסגרת לצורך סיווג הפיצוי כהכנסה, לפיו דין הפיצוי כדין הפרצה אותה הוא נועד למלא, וכלשונו של ביהמ"ש: "הקושי המתעורר בסוגיית סיווגו של פיצוי כתקבול הוני או כתקבול שבפירות נובע מן העובדה, שהמלה "פיצוי" יכולה להשתלב יפה בכל אחת משתי הקטיגוריות הללו. האבחנה נעוצה במטרה שלשמה ניתן הפיצוי: אם הנזק פגע ברווחים החייבים במס והפיצוי בא לכסות על נזק זה, אין הוא אלא סותם את הפרצה שהנזק גרם, והריהו משתלב במקומה, ואז יהא אף הוא חייב במס. אם גרם הנזק לפרצה במקור ההכנסה, יסתום הפיצוי את הפרצה הזו, וכשישתלב במקומה, לא יהא אלא תקבול שבהון, שאינו חייב במס..."

כלומר, אם הפיצוי נועד לכסות על נזק הכרוך בפגיעה ברווחים, אזי יש לסווג את הפיצוי כהכנסת פירותית. על אותו משקל, בהינתן פיצוי בגין נזק למקור ההכנסה עצמו, יש לסווג את הפיצוי כהכנסה הונית. לאור האמור, בטרם נדון באופן המיסוי יש לבחון תחילה את מהות הפיצוי ואת החלל שהוא בא למלא. סעיף 6 לחוק, כאמור, קובע כי הטרדה מינית והתנכלות הן עוולות אזרחיות אשר חלות עליהן, בין היתר, הוראות פקודת הנזיקין.  יוצא איפוא כי, פיצויים בגין הטרדה מינית מהווים פיצויי נזיקין. בבואנו לחייב במס פיצויים אלה, יש לבחון מהו מקור החיוב שחל (אם בכלל) במקרה דנן. ודוק : מס הכנסה מוטל על הכנסה. ההכנסה נקבעת בהתאם למקורות החיוב שבפקודה. בהעדר מקור חיוב אין חיוב במס. בדונה בעקרונות המיסוי על פי הפקודה, הבהירה השופטת שטרסברג-כהן דעתה בנושא זה, כך: " בהגיעו למסקנות הנ"ל, קבע בית המשפט בין השאר, כי תכליתה של הפקודה הוא להטיל מס על הכנסות. ואף שאין בפקודה הגדרה מהותית למונח "הכנסה" משוייכות ההכנסות לתשעה מקורות שהמאפיין אותם הוא היותם מקורות עיסקיים להבדיל ממקורות בעלי אופי פרטי. המקור העשירי הוא מקור עוללות שפריסתו רחבה והוא מקרב את שיטת המיסוי בישראל שנקלטה מהמשפט האנגלי, לשיטת המיסוי האמריקאית. עוד נקבע כי מגמת הפסיקה היא לשייך הכנסות עיסקיות לאחד המקורות שבסעיף 2 יהא כינויין אשר יהא ובלבד שקיימת לכך הצדקה מהותית וכי יש לשייך הכנסה למקור לפי מהותה ותוצאתה הכלכלית ולא לפי הצורה הפורמלית שהצדדים בחרו בה וכי הפקודה אינה מגבילה את החיוב במס להכנסה בכסף דווקא וכל עשרת המקורות שבסעיף 2 לפקודה המאופיינים כמקורות עיסקיים, כוללים בחובם גם "הכנסות רעיוניות".

הכנסת עבודה (במקרים שההטרדה נעשתה במסגרת יחסי עובד מעביד):  מקור החיוב במס על הכנסות שניתנו במסגרת יחסי עובד מעביד, קבוע בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה (להלן : "הפקודה"), אשר קבוע בזו הלשון: " השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד, שהועמד לרשותו של העובד; והכל - בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו;..." כפי שניתן לראות הסעיף הנו רחב ביותר וכולל בחובו כל תמורה אשר ניתנה לעובד (בכסף או בשווי כסף) ממעבידו ואשר קשורים ליחסי העבודה וליחסי עובד מעביד. על היקפו הרחב של סעיף 2(2) לפקודה עמד השופט מצא בעניין יאיר דר בקובעו כי: "הכנסה מעבודה החייבת במס נוסחה באופן רחב וברשתה נלכדות, בין ביתר, טובות הנאה הניתנות לעובד ממעבידו, בכסף או בשווה כסף, ובכללן אופציות. ניסוח רחב זה נועד למנוע שחיקה של בסיס המס בדרך של הענקת הטבות בעין לעובד כתחליף למזומנים".

במקרה דנן, הגם שהפיצויי בגין הטרדה מינית משתלם (לרוב) ע"י המעביד, לא מתקיים הקשר הסיבתי בין התשלום (הפיצויי) לבין יחסי העבודה. הפיצוי לא ניתן לעובד/ת כתמורה לעבודתו/ה ועל כן אינו מהווה "השתכרות" או "רווח מעבודה". זאת אף זאת, אין לראות בפיצוי בגין ההטרדה המינית "כטובת הנאה" בידי העובד. "טובת הנאה" מטבעה נועדה להטיב עם העובד. פיצויים בגין הטרדה מינית לא מהווים הטבה כלשהי לעובד אלא נועדו לפצותו בגין העוולה הנזיקית ולשם כך בלבד. סעיף 2(10) מקור העוללות: סעיף 2(10) לפקודה הנו "סעיף-סל" שכן הוא קובע כי: "השתכרות או ריווח מכל מקור אחר שאינו כלול בפסקאות (1) עד (9), אך לא הוצא מהם בפירוש ולא ניתן עליו פטור בפקודה זו או בכל דין אחר". בקובץ הפרשנות של נציבות מס הכנסה נקבע כי הסעיף כפוף לכללי המקור הפירותיים שבפקודה. רוצים לומר, הגם שמדובר בסעיף סל ועצמאי, אין לנתקו משאר המקורות; ע"מ לחייב במס מכוחו עלינו לקבוע שמדובר בהכנסה בעלת אופי פירותי.  השופט ויתקון בפס"ד ברנשטיין קבע לעניין היקפו של סעיף 2(10) כי: "... כידוע גם ס' 2(10) כפוף לכלל, שכל המקורות המנויים בס' 2 הם מקורות של הכנסה שבפירות. תפקידו של ס'(10) אינו ליצור יוצא מן הכלל הזה אלא אך ורק למנוע שרשימת המקורות שבס' 2 תיראה כרשימה סגורה וממצה..." מכאן שגם סעיף העוללות אינו מאפשר מיסוי, וזאת מן הטעמים שפורטו קודם לכן. "נכס" כמשמעותו בפרק ה' לפקודה: משימתנו לא תמה שעה שחצינו בהצלחה את המשוכה הפירותית. כעת עלינו לבחון האם פיצויים בגין הטרדה מינית מהווים פיצויים בגין "נכס" כמשמעותו בפרק פרק ה' לפקודה. סעיף 88 לפקודה מטיל חבות במס על מכירת נכס. המונח "נכס" מוגדר כ: "נכס - כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה, ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל, למעט- ..." בפסק הדין בעניין צבי אברך נתן ביהמ"ש העליון פרשנות מרחיבה ביותר למונח "זכות ראויה" בקובעו כי: "...לא רק זכויות הנובעת מחוזים או מעוולות אזרחיות, אלא גם זכויות בלתי חוזיות וכן כל זכות שניתנת לאכיפה באמצעות תביעה".

ברם, הגם שהגדרת "זכות ראויה" הינה רחבה ביותר וכוללת בחובה כל פיצוי שניתן לאכיפה, אין להחיל את הסעיף על פיצויים במישור האישי. רוצים לומר, פיצויים אזרחיים שקיבל נישום שלא במסגרת כובעו "העסקי" אין לחייבם במס כשם שלא מחייבים מכירת מטלטלין לשימוש אישי. טול מקרה בו אזרח קיבל פיצוי נזיקי ממסעדה בשל הרעלת קיבה. היעלה על הדעת כי פיצוי מסוג זה חייב במס בהיותו פיצוי (תשלום) בגין מכירת נכס? לדעתנו יש להשיב על שאלה זו בשלילה. סיכום היבטי מס הכנסה: לאור האמור לעיל ובייחוד לאור העובדה שאין בנמצא מקור חיוב, פיצויים בגין הטרדה מינית לא יתפסו ברשת המס של הפקודה. למעלה מן הצורך נציין כי גם אם תאמר כי פיצוי בגין הטרדה מינית מהווה הכנסה חייבת בידי הניזוק (בין אם מכוח סעיף 2(2), או 2(10) ובין אם מכוח פרק ה' לפקודה כמכירת "נכס"), הרי שיש לראות את הפיצוי כפטור ממס וזאת לאור הוראותיו של סעיף 9(7) לפקודה הפוטר ממס "כל סכום הון שנתקבל כפיצויים כוללים על מוות או חבלה". לדעתו של פרופ' אהרון יורן הרי ש"המטרה התחיקתית של אי מיסוי פיצויים בגין פגיעת גוף קיימת בלי קשר לשאלה כיצד נקבע הפיצוי".עוד הוסיף בדבריו לעניין נזק שאינו נזק גופני כי "דרישת ה'חבלה' היא רק לגבי צורת הפגיעה ולא לגבי הנזק שנגרם כתוצאה מפגיעת הגוף. לא צריך להיות שוני בין שני אנשים שהיו מעורבים בתאונה ונפגעה כתוצאה מכך יכולתם להשתכר, אצל הראשון כתוצאה מנכות גופנית שנגרמה לו ואצל השני כתוצאה מהפרעה נפשית שלקה בה עקב התאונה. 'פיצויים כוללים...על חבלה' הפטורים ממס אינם מצומצמים לנזק הגופני ומשתרעים גם על פני הנזק הנפשי."
 
יש באתר 11 אורחים מחוברים
שיעור המס הגבוה ביותר נובע לדעתי מ...